מדריך הטרמפיסט לשבוע הספר 

הכל התחיל ב"שבוע הספר" בשנה שעברה. כחובבת ספרים מושבעת, כבר ביום הפתיחה נסעתי ליריד המרכזי. כשהגעתי ציפתה לי הפתעה. מה לא היה שם? מאות ילדים צווחים שבאו לראות הצגות ולקפץ בג'ימבורי, חבר'ה תל-אביבים שהוציאו את הכלב לחפש דייטים בדשא, משפחות שלמות שסחבו איתם גם את הסבתות להתאוורר קצת. בקיצור, כל העולם ואחותו. דוכני הספרים נעלמו בין כל האטרקציות. תהיתי איך אפשר בכלל לקנות ספרים כשיובל המבולבל עושה גלגלונים מאחוריך. אבל אני, כמו כל ישראלי מצוי ולא פראייר, לא מוותרת בקלות. החלטתי שאם הגעתי עד לכאן אני לא עוזבת בלי לקנות כלום. התחלתי להסתובב בין הדוכנים ולנבור בספרים. בסוף לקחתי את המותחן החדש של הרלן קובן ורב-מכר נוסף שהמוכר המליץ לי עליו. המוכר הנחמד ארז את הספרים בשקית ואפילו הוסיף עוד ספר פנימה. "זה במתנה" הוא אמר בחיוך. הודיתי לו ופלסתי את דרכי החוצה, הרחק מההמולה. חזרתי הביתה מרוטה מהחוויה המתישה. אחרי החודש שעבר עליי, כל מה שהתחשק לי לעשות זה להתנחם בחברת ספר טוב ולשכוח מהכל. בתקופה האחרונה כלום לא הולך לי. אני שואלת את עצמי פעם אחר פעם "למה זה קורה לי?". למה אני לא מוצאת זוגיות נורמלית, למה פיטרו אותי מהעבודה, למה כלום לא מסתדר לי, למה, למה, למה???הכנתי כוס קפה והתרווחתי בכורסא. יצר הסקרנות שלי התעורר פתאום, והוצאתי את הספר הנוסף שהמוכר נתן לי. כבר בעמוד הראשון חשתי שהספר הזה שונה מכל ספר אחר שאי-פעם קראתי. משהו בו תפס אותי. לא התנתקתי וברחתי לעולם דמיוני – להפך, הוא החזיר אותי למציאות. גם לא הייתה בו עלילה מפותלת מרובת גיבורים – להפך, הייתה בו גיבורה אחת. הספר הזה דיבר לא פחות ולא יותר מאשר עליי! הרגשתי כאילו מישהו כתב אותו במיוחד עבורי. 

כתם מלידה

בעת הקריאה הבנתי שכל הבעיות שלי מתחילות מחוסר הבנה של המציאות. זה הזכיר לי שפעם קראתי על אזור פיזי מסוים בתוך העין שבו לא רואים כלום. אזור זה נקרא "הכתם העיוור". תמיד היה נראה לי שלכולנו יש בחיים נקודה כזאת, משהו שחומק מעינינו ואנחנו לא מצליחים לתפוס. "על מה אנחנו יכולים להשפיע בחיינו? האם חופש הפעולה העומד לרשותנו מספיק על מנת שנוכל לשנות את חיינו ואת גורלנו? נראה שאנחנו טועים דווקא בהגדרת גבולות היכולת שלנו להשגת המטרה. כלומר, אנחנו רוצים להשיג את הבלתי אפשרי, או לשנות את מה שאינו בשליטתנו".

בעולם יש כוחות וחוקי טבע רבים. רק מה? יש כוחות שאנחנו מודעים לקיומם ולאופן שבו הם פועלים עלינו, כמו כוח המשיכה או הכוח החשמלי. אך ישנם כוחות נוספים שטרם גילינו ולכן אנחנו לא יודעים כיצד הם פועלים ומשפיעים על חיינו. כשמשהו בלתי צפוי מתרחש, לא ברור למה זה קורה, מאיפה זה מגיע או איך נכון להגיב. אנחנו כמו צופים בהצגה, שרואים את המתרחש על הבמה, אך לא רואים את מה שמתרחש מאחורי הקלעים. 

מקובל עליי

עד אור הבוקר סיימתי לקרוא את הספר. בערב חזרתי לדוכן שבו קניתי את הספרים. מיד זיהיתי את המוכר מליל אמש. סיפרתי לו שסיימתי לקרוא את הספר שנתן לי במתנה, וביקשתי לדעת מי המחבר. הוא ענה לי שהספר נכתב בידי מקובל. הרמתי גבה. הוא הסביר שמקובלים נראים כלפי חוץ כמו אנשים רגילים, בדיוק כמוך וכמוני, רק שהם מרגישים מציאות רחבה יותר. מתוך רצון להבין את הכוחות שמפעילים את המציאות, המקובלים מתפתחים ומרחיבים את התפיסה וההבנה שלהם. בספריהם, הם מתארים לנו את השלבים להכרת המציאות השלמה."תגיד לי" שאלתי בסקרנות "גם אתה הרגשת שיש משהו מיוחד בספר?" הוא חייך וענה: "כשאני קורא בספר ועוקב אחרי הטקסט, אני מרגיש כאילו אני אוחז בידו של המחבר, והוא מעביר אותי שלב אחר שלב בדרך לגילוי המרתק הזה".הודיתי לו וקניתי עוד כמה ספרים. גם לעצמי, וגם לעוד כמה חברים שאין לי ספק שישמחו לקרוא את סיפור חייהם.